הכנה להורות טובה- הולדת ילד ראשון במשפחה

"אלוקים, מה עושים עכשיו"? אחרי שעברנו כבר את השלב הבכי והתרגשות ,אנחנו חוזרים הביתה לעולם המציאות .

 בואו של תינוק  חדש לעולם הוא תמיד רגע מופלא. הטבע תמיד מזכיר לנו את הפלא של הגעתנו לעולם. אבל כמה דקות אחר כך, כשמתחילים הכאבים שאחרי, כשהתינוק בוכה, גדודי אורחים מגיעים והעצות מתחילות לזרום עומדים ההורים חדשים מבולבלים, חסרי הכוונה, ידע וכלים.

אין דבר מופלא יותר מלהביא ילד לעולם ולהחזיק אותו בפעם הראשונה, ( אולי חוץ מהפעם הראשונה שהם קוראים לנו אמא/אבא) אבל מאותו רגע החיים שלנו כבר לא יחזרו להיות מה שהיו. .

נכון שאי אפשר באמת להתכונן לבואו של ילד חדש לעולם אבל בהחלט שאפשר לחשוב על אילו הורים אנחנו רוצים להיות, להבין את הקונפליקטים, המיתוסים, הדעות והציפיות שיש לנו כהורים חדשים, להבין את השינוי המבני במערכת בה אנו חיים ,להגיע יותר מודעים לרגע המאושר בחיינו. ולשינוי בה המערכת המשפחתית הקטנה שלנו עוברת ,מזוג ,לשלישייה..אז מה בעצם הקשיים שאנו עלולים להיתקל בהם כהורים טריים?

הולדת ילד ראשון במשפחה –התווך שבין משבר לצמיחה. כל שינוי מבני במערכת המשפחתית שלנו עלול להביא למשבר או לצמיחה, בטח ובטח שמדובר על הולדת ילד ראשון במערכת המשפחתית. ולכן עצם ההבנה שזה שינוי שמצריך אורך רוח ונשימה מכין אתנו ההורים לצפות ולהכין את עצמנו ברמה הנפשית שעלולות להיות לנו קשיים בתקופה זו.

החלטות הוריות משותפות- כאשר המשפחה המורחבת (סבתות,סבים,דודות) "מתנדבות" לעזור, להחליט, להשפיע אתם ניצבים לראשונה בהחלטות שלא נוגעות רק לעולם שלכם.  אלא גם לתינוק רך ומתוק שרק נולד. אנו נוטים ולעיתים בצדק להסתמך על עזרה משפחתית, אך האם זה מאפשר לכם לקבל גם החלטות עצמאיות או שאתם בעצם מערערים במו ידיכם את העצמאות שלכם? התשובה לשאלה היא בעיני מידתיות ומה הקו האדום שלכם. מה מאוד חשוב לכם כהורים ומה בעיניכם זה בסדר שהמשפחה המורחבת או הקרובה תעזור לכם ותיעץ או יתרה מכך.

 הנושא החשוב בעיני הוא כפל התפקידים. השינוי מרעייה לאם, מבעל לאב הוא לא פשוט.ולעיתים מעורר אצלנו רגשות עבר "שדים מהעבר". שכן שינוי הסטאטוס עלול לעורר אצלנו חששות -איזה מן אב  אני יהיה? איזה מן אם אני יהיה?,  ובמיוחד למי שחווה ילדות מורכבת במשפחת המוצא שלו. לעיתים השינוי המשפחתי ה"קטן " שלנו. מזכיר חוויות ילדות לא נעימות כלל וכלל . אז מה ניתן לעשות? בעיני כאיש מקצוע עצם זה שנדבר על כך עם בן ובת הזוג שלנו כבר מעלה לתודעה את הקשיים הצפויים . גם אם הזיכרונות לא פשוטים עבורנו המחיר ש"נשמור בבטן" הוא עלול להיות הרסני ומזיק ,בטח בקשר עם הרך הנולד.

במידה ואנו מרגישים שזה "שדה מוקשים" וקשה לנו לדבר על כך עם בן/בת הזוג זה הזמן לפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום הורות וזוגיות.

בהצלחה !!!
אריאל מוסקוביץ /מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך